נצחון, הפסד והמסע שביניהם/ Victory loss and the journey between them

עודכן ב: 8 ינו 2019




אתם רואים על הבמה את הרגע הבודד. ההכנה לתחרות היא תהליך שאף אחד לא הכין אותי אליו. חשבתי לעצמי שמדובר באימונים ודיאטה , אבל לא ידעתי כמה מאתגר התהליך עומד להיות. הדבר הראשון שאת מתמודדת איתו הוא החולשות שלך, את מביטה בגוף ומציפה את כל מה שלא עומד בקריטריונים ומתחילה לשבור את הראש איזה אימון או באיזו דרך תצליחי לשפר את הנתונים הגנטיים שלך. זה לא נעים, זה פולשני וזה מעמיד אותך מול האמת. את נמצאת בגירעון קלורי מספר חודשים , מתאמנת תוך כדי גם כשאין כוח לזוז,רצה משעור פוזינג אחר לשני . לפעמים את קמה בבוקר והגוף מקבל מראה שונה , ואת יושבת וחושבת מה עשיתי אחרת? מעקב ובדיקה והתאמה מחדש. שוב ושוב . אין זמן להיפצע, אין זמן למנוחה יש רק מטרה אחת. הבמה. להגיע בכל העוצמה אליה . להיות הטובה ביותר . כספורטאית לא חלמתי לנצח בתחרות הראשונה שלי. הזכיה הזו הותירה בי טעם לעוד , ולא חשבתי פעמיים ויצאתי כחודש לאחר מכן לתחרות בחו"ל. עמדתי על הבמה באליפות העולם , ולא, לא הייתי מוכנה. הייתי עייפה ומותשת ולא במיטבי , לא דורגתי . פתאום בבת אחת התרסקתי. גדי טרוני , האלוף שליווה אותי ראה בהפסד הזה הישג עבורי ועדיין לא הבנתי למה הוא התכוון.


היום , כשאני קצת יותר מנוסה , אחרי 5 תחרויות , בהם זכיתי ב6 גביעים בארץ ובעולם . אני מבינה שהתחרות ההיא חיזקה אותי, לימדה אותי היכן החולשות שלי ואיך להפוך אותן לחוזקות . למדתי להיות מאושרת מהתהליך ולא רק מהגביע. מהאתגר הנפשי , מהאתגר הפיזי . מהרגעים האלה , שאת לבד , יכולה לאכול ואף אחד לא יודע או יכולה להבריז מאימון ואף אחד לא שם לב, ועדיין בוחרת לדחוף קדימה, כי את רוצה להיות ה100% שלך. תאמינו בעצמכם.


You see on the stage a single moment. Preparing for the competition is a process no one has prepared me for. I thought it was training and diet, but I did not know how challenging the process was going to be. The first thing you deal with is your weaknesses, you look at the body and overwhelm everything that does not meet the criteria and begin to break your head which training or how you will improve your genetic data. It's unpleasant, it's intrusive and it puts you in front of the truth. You have been in Calorie deficit for several months, practicing while you do not have the strength to move, you want from one posting class to another. Sometimes you get up in the morning and the body gets a different look, and you sit and think what I did differently? Tracking and testing and re-adaptation. Again and again .

There is no time to be injured, no time to rest there is only one goal. The stage. Reach with all its might. Be the best. As an athlete, I never dreamed of winning my first competition. This win left me with a taste for more, and I did not think twice, and I left for a month later to compete abroad, and I was on the stage in the world championship, and I was not ready, I was tired and exhausted and not at my best. Suddenly all at once I crashed. Gadi Troni, the general who accompanied me, saw this loss as an achievement for me and I still did not understand what he meant.

Today, when I'm a bit more experienced, after five competitions, I won 6 cups in Israel and abroad. I understand that this competition strengthened me, taught me where my weaknesses are and how to make them strong. I learned to be happy from the process and not just from the cup. From the mental challenge, from the physical challenge. From these moments, you alone, can eat and no one knows or can get rid of a workout and no one pays attention, and still chooses to push forward because you want to be your 100%. Believe in yourself.